טייב אלי בע"מ נ' סעיד

פסק דין

בפני תביעה כספית.

התובע חברה העוסקת באספקת כלים, חומרי נגרות וביצוע עבודות השחזה.

הנתבע נגר במקצועו.

בכתב התביעה טענה התובעת כי במהלך שנת 2006 רכש הנתבע סחורות שונות, במועדים שונים, בסך כולל של 2,296 ₪. לתביעה צורף כרטיס הלקוח בהנהלת חשבונות התובעת.

לטענתה מדובר ב(4) חשבוניות בין החודשים 3 עד 6 לשנת 2006.

הנתבע הגיש כתב הגנה מטעמו ובמסגרתו הוא מציין שהתובענה לוקה בחסר בכך שלא צורפו כל המסמכים, והוא טוען כי שילם עבור כל הסחורה שרכש בעבר מהתובעת ואף ציין שהתובעת אף הוציא חשבונית מס שהעתקה נותר בידי התובעת עצמה.( סעיף 6 לכתב ההגנה )

הנתבע אף טען כי אינו חייב לתובעת כלל ( סעיף 7 לכתב ההגנה).

התובעת ולאור ההחלטות שניתנו הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה ובו חזרה על האמור בכתב התביעה וצירפה את החשבוניות עצמן ובהן פירוט לגבי הסחורה שנרכשה.

הנתבע חזר על טענתו בכתב ההגנה בתצהירו שהוא שילם עבור כל הסחורה.

מטעם התובעת העיד מנהל התובעת מר טייב בלבד; ב"כ התובעת וייתר על חקירת הנתבע והדגיש בסיכומיו שהוא מתנגד לכל הרחבת חזית ושינוי טענות ההגנה.

אכן נטל השכנוע להוכחת התביעה מוטל על התובעת.

מטעם התובעת העיד מנהל התובעת שתמך את גרסתו במסמכים: חשבוניות וכרטסת הנהלת חשבוניות.

מדובר בעדות יחידה במשפט אזרחי, עדות שכזו תחילה על בית המשפט לתת בה אימון ולאחר מכן, על בית המשפט לציין מדוע הוא מסתפק בעדות זו ולתת נימוקים לכך; הנטל המוטל על התובעת להוכיח בפני שהסחורה סופקה וכי היא זכאית לתשלום.

בנטל זה עמדה התובעת ואנמק בקצרה:

ראשית, עדות מנהל התובעת לא נסתרה לגבי אספקת הסחורה, רציפה ומגובה במסמכים.

שנית, הנתבע בכתב הגנתו ובתצהיר מטעמו לא חלק כך שהסחורה סופקה ועל כך שרכש מאת התובעת את הסחורה, טענתו היא ששילם את כל התשלומים בגין הרכישות שבוצעו, גרסה זו מהווה חיזוק משמעותי לגרסת התובע. הנתבע לא הכחיש שרכש סחורה ולא הכחיש שבעבר כלשונו רכש סחורה.

שלישית, העדות הותירה עלי רושם מהימן . כל השאלות שהיו בעניין האספקה הם למעשה הרחבת חזית אסורה ואינה עומדת עם כתב ההגנה מטעם הנתבע שלא חלק על קבלת הסחורה אלא טען שהיה תשלום מטעמו.

רביעית, אין מקום לאור הודאת הנתבע בקבלת הסחורה לזקוף לחובת התובעת הבאת עדים, ההודאה היא למעשה מרימה את הנטל לבדה בהוכחת קבלת הסחורה וחובת התשלום.

מכאן שהתובעת הרימה את נטל השכנוע לעניין הוכחת התביעה, אלא שבפי הנתבע ,טענת פירעון, שהיא למעשה "הודאה והדחה", הודאה בקבלת הסחורה, וטענת מסוג תשלום התמורה במלואה. נטל הבאת הראיות לעניין התשלום מוטל לפתחו של הנתבע.